התורה המתחדשת וחג השבועות - מאת אהרן ביג'ל, הספרן הראשי – ספרית ישיבת הר עציון

סיון תשע"ז

 

התורה המתחדשת וחג השבועות

מאת אהרן ביג'ל

הספרן הראשי – ספרית ישיבת הר עציון

ייחודה של חג השבועות, כזמן מתן תורתנו, מתבטאת בכך שהוא מחבר אותנו לאירוע משמעותי ביותר, שעיקר עוצמתו בהיותו אירוע חד פעמי.

וכנאמר בתיאור מעמד הר סיני בספר דברים: "קול גדול ולא יסף" (דברים ה:יח).

לפי פשוטו, פירוש "ולא יסף" הוא ולא הוסיף, זאת אומרת שקול ה' שהושמע בהר סיני לא הוסיף להופיע. וכך כותב במפורש האבן עזרא במקום: "כי זה היה חד פעמי".

לעומת זאת יש מדרשי חז"ל שפרשו "ולא יסף" מלשון סוף, זאת אומרת, לא הגיע לסיומו ולא פסק לעולם. בעקבותם הלכו גם אונקלוס ורש"י: "ולא יסף, מתרגמינן ולא פסק, כי קולו חזק וקיים לעולם".

גם אם נבחר לפרש את הפסוק בדרך זו, אין הכוונה שלדעתנו קול ה' ממשיך להשמע ולהתגלות במציאות כמו שהיה בעת מעמד הר סיני. כוונתנו היא שיש מימד של דבר ה' המתגלה בכל דור, לקוראים בתורה וללומדים אותה לעומקה, כאילו הם שומעים ברגע זה את קול ה' מהדהד אליהם ממעמד הר סיני. עיסוק בתורה, מתוך אמונה שהיא ממשיכה להיות רלוונטית לכל דור משיג את המטרה הזאת ומעניק לנו כלים להתמודדות עם האתגרים החדשים הנקרים לפתחנו.

חג השבועות, איננו רק ניסיון לחזור ולחוות את המעמד שהיה פעם, שבו הקב"ה השמיע לנו את קולו. במועד זה אנחנו שואפים לשמוע את קול ה' מתוך התורה שאנחנו לומדים, ובכך לראות בה כתורה חדשה המותאמת גם לדור שלנו.

וכמאמר חז"ל: "אשר אנכי מצוך היום" - שיהו בכל יום ויום כמו חדשים בעיניך כאלו קבלתם היום מהר סיני.

בישיבת הר עציון זכינו להעמיד בית מדרש שבו מתקיים לימוד אינטנסיבי ומעמיק של תורה. החינוך שאנחנו מקבלים בישיבה מציב לנו דרישה לעמול בתורה וללכת אל תוך הדינמיקה של החיים המורכבים כאשר אנחנו נושאים את קול ה' המתגלה בתורתנו.

הספריה התורנית המקיפה שליד הישיבה, שצמחה מתוך החזון החינוכי של הישיבה, מנגישה לנו ספרות תורנית מפירותיהם של דורות רבים של עמלים בתורה. בכל מקצועות התורה, היא משלבת ספרות תורנית ותיקה עם ספרות תורנית חדשה, ומפגינה בכך את התורה המתחדשת בדור שלנו. במקביל, אוספיה העתיקים והנדירים, ושילובם עם אוספי הספרות התורנית המתחדשת, ממחישים לנו את עוצמת הרוח של לומדי התורה בכל דור ובכל מקום. מתוך כך מתברר בעליל שמה שאנחנו עושים בדורנו לחידוש פני התורה הוא בעצם המשך למה שעשו אבותינו.

דבקותם בתורה הניעה אותם לנצל את המצאת הדפוס כדי להפיץ את התורה ולהבטיח את קיומו של עם ישראל. הם הבינו שהתחדשותו של עם ישראל תלויה בהתחדשות התורה. הספרות התורנית שהשאירו אחריהם מורכבת ממהדורות חדשות של ספרות תורנית קלאסית וספרות תורנית חדשה בכל תחומי התורה והיהדות, בפרשנות, בהלכה ובהגות. בדרך זו הנגישו לדור הצעיר תורה רעננה ומאתגרת, המתמודדת עם צרכי השעה תוך כדי שהיא נשארת נאמנה למסורת האבות. בכך פלסו לפנינו את הדרך, ובעקבותם אנחנו אימצנו בדורנו גם את האינטרנט והעולם הוירטואלי להפצת התורה ולהתחדשותה. זה אותו העקרון, קול ה' המהדהד באוזנינו מניע את התחדשות התורה.

בפעם הבאה שאתם מבקרים בספריה, אל תתייחסו אליה כמחסן ספרים בלבד, ואל תתייחסו לספרים הממלאים אותה כסתם נייר ודיו. הטו את אוזניכם בעת שאתם מעמיקים בתורה, ותזכו לשמוע את קול ה' הקורא גם אליכם "אנכי ה' א-לקיך".

You’ll Soon Dance Together!...By Rav Yonatan Shai Freedman ’01, Overseas Alumni Coordinator

You’ll Soon Dance Together!
By Yonatan Shai Freedman

During my Shana Bet (5763/2002), Shaltiel Katsch, a fellow Shana Bet talmid from England, was hit by a car while stepping off a bus.  He was unconscious for weeks on end, and his prognosis was not good – it was so bad, in fact, that a hospital representative approached the family to discuss donating his organs.  

We were all torn between hope and pessimism.  One of our classmates organized non-stop Tehillim in Yeshiva; I remember a few shifts in the middle of the night, picking up where the previous person left off.  We passionately recited those pirkei Tehillim on Shaltiel’s behalf, but during our frequent visits to his bedside, watching him while he lay in a coma, it was hard to believe that the situation was really going to improve.

At the very least, we thought, we could provide some chizuk to Shaltiel’s family. 

Ironically, it was actually his family who reminded us to keep hoping and praying.  Every time we visited, Shaltiel’s father would say, “Next time you come, you can run with him,” or, “Come back to play ball with him.”  Most frequently, he left us with, “You’ll soon dance together!”  We stared at our friend lying in his hospital bed, connected to wires and tubes and not moving at all, and his father said, “You’ll soon dance together!”  We did our best not to look at him incredulously.  Maybe we even thought he was naïve.  But time and again, whenever we would come visit, he would remind us that Shaltiel would dance with us one day…

In the end, Shaltiel’s father was right, and we – his incredulous friends – were wrong.  Shaltiel did wake up from his coma, and after years of intense therapy, he is able to walk and function well.  He returned to England and became an architect, and last year he got married.

Next week, on Lag Ba’Omer, Shaltiel is donating a sefer Torah to the Yeshiva in memory of Moreinu HaRav Aharon Lichtenstein zt”l.  Like many in the Yeshiva, I look forward to attending and to dancing with a Torah dedicated in memory of a gadol from whom I’ve learned so much.  But I also look forward to fulfilling the prediction of Shaltiel’s father – “You’ll soon dance together!” 

Baruch shome’a tefilla.

HaRav Aharon Lichtenstein ztl speaks at a seudat hodaya in honor of Shaltiel's recovery in the Yeshiva - Nissan 5764

Shaltiel and his father greet HaRav Baruch Gigi and HaRav Mosheh Lichtenstein at the Seudat Hodaya.
We were so happy and grateful  - this photo is titled in the Yeshiva's archive as:
"Shaltiel Omed Al Raglav"

Shaltiel back in The Gush to learn - Nissan 5764!