הספריה התורנית של ישיבת הר עציון - חזון והגשמה

ב"ה

ספרית ישיבת הר עציון

חזון והגשמה 

מאת אהרן ביג'ל – ספרן ראשי

בהזדמנות זו אני רוצה לתאר עבורכם מוטיבים מרכזיים הבאים לידי ביטוי בספרית הישיבה, ומחברים אותה, ואת מאפייני האוסף שלה, לבית מדרשנו.

לימוד מעמיק – כמקובל בעולם האקדמי, הספריה משדרת שכאן יש אנשים חושבים שרוצים למידה משמעותית ועמוקה, והם זקוקים למשאב עשיר ומגוון מבחינה תרבותית ואינטלקטואלית כדי לפתח חשיבה ביקורתית ולהגיע לחקר האמת.

ישיבת הר עציון לא המציאה את הגלגל בפיתוח ספריה כזאת, ביחס לעולם האקדמי. לעומת זאת, ביחס לעולם הישיבות, שבהן לא יצאו מגדריהן כדי לפתח ספריה שמטרתה המוצהרת להעשיר את החוויה התרבותית והאינטלקטואלית של התלמידים, בוודאי יש כאן חידוש גדול.

בישיבות הקלסיות בדרך כלל לא השקיעו בפיתוח ספריות, בעקבות מחסור במשאבים פיננסיים, וגם מתוך חשש מהרוחות החדשות הנושבות מחוץ לבית המדרש, שלא יחדרו פנימה באמצעות החשיפה לספרות חדשה שתמצא את מקומה באוסף הספריה. לעומת זאת, בישיבת הר עציון מאמינים שהחשיפה לספרות תורנית עשירה ורעננה מסוגלת דווקה להעניק ללומדים  את הכלים להתמודד עם אתגרי התקופה תוך כדי שמירה על ערכי היסוד של תורתנו שנמסרו מדור לדור. ריבוי הדעות והגישות, המוצעות בכל מדורי הספריה, נחשבים בעינינו כחלק מהשיח התורני הלגיטימי, והנם צורך חיוני לפיתוח הדמיון והחשיבה הביקורתית, שאיתם נתעמק בתורה ונשאף לעמוד באתגרים.

שילוב הישן עם החדש -  בישיבת הר עציון, כישיבת הסדר המשלבת לימוד תורה מעמיק עם מילוי החובות הבטחוניות והחברתיות של תלמידיה, הועמד מלכתחילה גשר בין העולם הישן, ומסורותיה הלמדניות, לבין עולמנו העדכני. גשר זה הוא האמצעי שלנו להתמודד עם האתגרים של תקומת המדינה וגיבוש החברה הישראלית והיהודית. הסתכלות חיובית על שתי קצוות הגשר באה לידי ביטוי גם בספריה המשלבת אוסף תורני רב דורי, בכל מקצועות התורה והיהדות, עשיר ומגוון  מבחינה תרבותית הרבה מעבר לצרכים המיידים של הלימוד הישיבתי היומיומי. הספריה חושפת אותנו בהתלהבות לתורה המתמודדת והמתחדשת בכל דור, אבל בו בזמן היא עוגנת אותנו למסורות המוצקות שהגיעו אלינו מאבותינו. 

וכמאמר המופיע בתלמוד ירושלמי: "רבי זעירה בשם רבי אלעזר כל תורה שאין לה בית אב אינה תורה" (שבת פרק יט ה"א ; פסחים פרק ו ה"א).

מסירות נפש לתורה – שילוב אוספי הספרים העתיקים והנדירים בספריה, ב"ספרית הרב תמר" וב"חדר אמסטרדם" נועד גם הוא לבטא ערך חינוכי מרכזי. רק ראייה חינוכית, הנגזרת מחזון חינוכי עוצמתי, כמו זה של ישיבת הר עציון, יכולה להצדיק את ההשקעה הכבירה שנעשתה כאן באיסוף ובשימור של ספרות תורנית מגוונת שיצאה לאור בדפוס במהלך תקופה של כארבע מאות שנה ועד השואה.

כדי לחבר אותנו לתרבות תורנית שלפני השואה, קברניטי הישיבה לא הסתפקו באוסף שיכלול עותקים מצולמים של ספרים אלו, בדמות המהדורות שהופצו לאחר השואה בארץ ובחו"ל, בתקופה שהיה מחסור גדול של ספרים תורניים בסיסיים להתחדשות הלימוד בישיבות ובבתי הכנסת. גם ספרים מצולמים כאלו נטמעו באוסף הספריה, מתוך עיזבונות פרטיים שנמסרו לה במהלך שנות קיומה.

בעלי החזון דרשו להנגיש לציבור בספריה דווקה את ספרי המקור, כמפגן לדבקות בתורה ולמסירות הנפש לתורה, שאפיינו את חייהם של קהילות ישראל ברחבי הגולה. בכל דור ובכל מרכז של הדפוס העברי, יצאו לאור ספרים תורניים, ישנים וגם חדשים. ספרי היסוד המוכרים יצאו לאור במהדורות חדשות, חלקם עם פירושים חדשים. במקביל, כל דור הוסיף נדבך חדש של ספרות תורנית עצמאית, שו"תים, פסקי הלכות, הגות ועוד. אנרגיית הקיום היהודי דחפה אותם קדימה, מתוך צורך להתמודד עם מציאות דינמית, ולא תמיד ידידותית לקהילות ישראל. הם הבינו שאם לא יחדשו את התורה, ואת השיח התורני, בכל דור, ואם לא ינצלו את מהפכת הדפוס להנגשתה לציבורים רבים, התורה לא תהיה רלוונטית לדור הצעיר ונפסיק להיות יהודים.

מבוקשם של מעצבי חזונה החינוכי של הישיבה היה שגם באמצעות מאפיין מרכזי זה של הספריה נתחבר לאנרגיית הקיום הזאת. בדרך זו נבין שמה שאנחנו עושים בישיבה, לצמוח ולגדול בתורה מתוך מסירות נפש בימים ובלילות, ומה שאנחנו עושים בשרות הצבאי, מתוך מסירות נפש לעם ולארץ, הם המשך ישיר של אנרגיית הקיום של קהילות ישראל, שבזכותן אנחנו פה היום עם תורה מתחדשת ורלוונטית.

אהבת התורה -  הפסוק שנבחר לכתר את שער הכניסה להיכל הישיבה הוא "מה אהבתי תורתך, כל היום היא שיחתי". מסר קצר ויסודי זה מקרין על כל מה שנעשה בישיבה. על פי אמירה זאת, העיסוק בתורה במסירות, יום ולילה, חייב לבוא ממקום של אהבה לתורה. בדרך זו, התורה שנחשפנו אליה באינטנסיביות בשהותנו בישיבה תלך איתנו לאורך החיים ותלווה אותנו גם בצאתנו ממנה. האהבה הזאת לא תבחן רק ביחס למספר דפים או סוגיות שלמדנו, או ביחס למספר השעות שהתמדנו בלימוד התורה בין העיסוקים האחרים של היומיום. היא תבחן בעיקר בשיח המתמיד שאנחנו נקיים עם התורה ועם נותן התורה, בכל דרכינו, ובכל צמתי הדרכים שבהם אנחנו חייבים לקבל החלטות לפני שמתקדמים.

ברור שהדחף לפתח את הספריה העוצמתית שאתם רואים כיום בא גם ממקום של אהבת התורה. תשעים אלף כרכים תורניים לא ירדו אלינו מן השמים, באיזה יום בהיר. הם נאספו מעיזבונות פרטיים וקהילתיים, וגם נקנו כחלק ממדיניות רכש אגרסיבית, כדי להעמיד אוסף מגוון בנושאים ובמהדורות, פירותיהם של מחברים ידועים וגם מאלו שאינם ידועים. בתחילת דרכי כמנהל הספריה קבלתי הנחייה ממורנו הרב עמיטל ז"ל, שפיתוח האוסף של הספריה חייב לכלול אפילו ספרים שיידרשו רק פעם בחמישים שנה. מעבר למה שרבנו רצה שהספריה תהיה ספריה תורנית מצויינת ברמה הארצית, בדברים אלו יש ביטוי לאהבה גדולה לתורה. אהבה שאינה פוסחת על נושאים תורניים שנלמדים פחות, ומחשיבה גם מחברים לא ידועים שספריהם מבטאים את אהבתם לתורה ואת השיח המתמיד שהם קיימו איתה.

אם כבר דברנו על הספריה כמפעל של אהבת התורה, זו ההזדמנות להוקיר טובה לכל הצוות שעסקו שנים רבות במלאכה, בנאמנות ובמסירות, מתוך תודעה עצמית של אהבת התורה.